#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. כיצד פירשו רש""י ותוס' מה היא אלמנת עיסה?"	"רש""י (בד""ה על אלמנת עיסה) פירש שהיא באה מכח ספק חלל, כגון שזרק בעל אמו הראשון לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת ונמצאת זו ספק גרושה ספק אלמנה, ונשאה כהן והוליד ממנה בן שהוא ספק חלל, ואלמנתו של זה היא אלמנת עיסה. עוד הביא (בד""ה תרי ספיקי) את פירוש רבי יוסף טוב עלם שהיא אשה שהיה בעלה ספק ספיקא, כגון שנתגרשה אמו מבעלה הראשון ספק קרוב לו ספק קרוב לה, ומת בתוך שלשה חדשים ונשאת לכהן תוך שלשה חדשים וילדה את זה, ספק שהוא בן תשעה לראשון וכשר והוא ישראל ולא כהן, וספק בן שבעה לאחרון ובנו של כהן הוא, והרי הוא ספק חלל, הרי ספק ספיקא שמא אינו בנו של כהן ואת""ל בנו הוא שמא לא היתה אמו גרושה אלא אלמנה.<br>והתוס' (ד""ה אלמנת עיסה) פירשו דעיסה קורא המשפחה שנטמא בה ספק חלל, וכל אחד מהמשפחה הוא ספק אותו ספק חלל, ולא גרסינן אלמנת, ואפילו גרסינן אלמנת הכוונה לאלמנה מאותה משפחה."	כתובות יד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סא. מה הדין ומדוע באדם שקוראים לו ממזר הוא צווח וכשקוראים לו חלל הוא שותק?&nbsp;	"לרש""י לת""ק פסול דס""ל שכל פסול דקרי ליה ושותק פסול דשתיקה כהודאה. לר""מ כשר דהא דשתק הוא משום דלא אכפת ליה שהרי חלל מותר בקהל ושתוק ממזר פסול. לרשב""א בדעת ר""מ פסול, דהאי דאישתיק הוא משום שסבר שאם אשתוק לא יבררו פסולי ולא יוציאו אותי מקהל הכהונה,דאין מכירין חללין שביניהם, ובממזר שותק כשר דמכירין ישראל ממזרים שביניהם ולכן אינו חושש לענות.<br>לתוס' (ד""ה ת""ר וד""ה מסתייה) מדובר באנשים שונים ולשום תנא אין צריך לומר דשתיקה כהודאה, אלא בשותק פסול כיון שהוא מעוניין שלא יבררו פסולו ולכן שותק. ולפירוש התוס' צווח כשר ושותק פסול אפילו בחללות. ולת""ק אליבא דר""מ בכולם צווח כשר, ובחלל דלא איכפת ליה שותק כשר והנ""מ שאח""כ צווח, אבל אם לעולם שותק פסול אף לר""מ, ולרשב""א אליבא דר""מ בשאר פסולים דאית להו קלא שותק כשר וצווח פסול <sup>יז</sup>, אבל חלל דלית ליה קלא, בשותק פסול ובצווח כשר <sup>יח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יז.  וביאר הרשב""א דמכיון שאינו צריך לצווח וצווח פסול, דלא צווח זה אלא מפני שהוא מרגיש פסולו.
<br>יח.  כתב הרשב""א שלא נאמרו הדברים האלו בפסול שתיקה וצויחה אלא במי שנסתפק בפסול אבל במוחזקים בכשרות לא, דאדרבה כי שתיק מיוחס טפי.</span>"	כתובות יד. - יד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סד. מדוע התיר ריב""נ את התינוקת שנאנסה לכהונה וכאיזה תנא סבר? "	"לרב יהודה אמר רב שהיו שם תרי רובי, רוב אנשי העיר משיאין לכהונה ורוב אנשי השיירה שהגיעה לשם היו כשרים . רש""י פירש שסבר כר' יהושע וכיון שהיו תרי רובי אכשרה. והתוס' (ד""ה כמאן) כתבו שיכל לסבור בין כר' יהושע ובין כר""ג אלא דכאן מיירי דלא טענה ברי ולכן הוצרך לתרי רובי. ובתירוץ שני כתבו שטענה ברי וגם היה לה מיגו אלא שסבר שכדי שלכתחילה תנשא בעינן תרי רובי.<br>ורב חנן בר רבא סבר שהמעשה היה ברוב אחד ולכן אמר שהוראת שעה היתה, דצורך שעה היתה או ראו שם שאר צידי היכר דברים להתיר, אבל לדורות ליוחסין תרי רובי בעינן. והתוס' (ד""ה מאן) כתבו שלר""ח אף לדורות לרב חנן סגי ברוב אחד."	כתובות יד: - טו: ותוס'		
